הרצף

אחד הדברים אותם למדתי על בשרי במהלך חיי הוא שהדרך אותה עברתי ועדיין עוברת היא, בעצם, רצף אחד שלם, וההתייחסות לכל שינוי כדרך חדשה, איננו נכון בתפיסת עולמי.

אם נדמיין את עצמינו כאותו הנשר הדואה ממעל ונתבונן על התמונה כולה, נוכל לראות שכל התרחשות בחיינו קשורה להתרחשות שקדמה לה ולכן, מן הסתם, תהיה קשורה גם להתרחשות שתגיע אחריה…

שינוי, כפי שאני רואה זאת, הוא בעצם סוג של תפנית או של תזוזה למקום אחר, לעיסוק אחר, לאורח חיים אחר, לקשר אחר, הנולדות מתוך מיצוי המהלך הקודם ובו זמנית המשך ישיר שלו.

כמו נהר המשנה נתיבים מסיבות שונות, ללא מעברים חדים, בתוך הערוץ בו הוא זורם, כך אין ‘חיתוכים’ במסע שלנו. חיתוכים אילו, אותם אנחנו מייצרים לעתים, הם אשליה בעיני, ודווקא בגללם אנחנו עלולים להתייחס לשינויי הנתיבים הללו כסופניים או כמוות שאחריו אין כלום.

באמונה שלי, הבנת הרצף מקלה ומאפשרת חיים של חופש ושל תנועה בקצב ובמינון המתאימים לנו…