הימים ימי שרב וחום בלתי נסבל, אך דווקא בעונה שחונה שכזו אני מרגישה פורחת… עוד תחנה במסע הנדודים שלי … והפעם אני 'חונה' אל מעמקי האדמה, אל הבסיס, אל השורשים… מתקרקעת בכדי לאפשר לעצמי עוד מנה מכובדת של חופש….
הפעם מדובר בכסף, מילה מגונה הייתה עבורי עד כה, ועתה אני מבינה איך לגשת אליה מאותו מקום יצירתי שיש בו חיים…לומדת לפעול בתוך מרחב חדש, לומדת שפה חדשה שתאפשר לי כמו לפסל, לכתוב, לנגן את המספרים היבשים וחסרי החיים, להחיות אותם ולדעת איך לנתב אותם לטובתי… וזה, מסתבר, אפשרי….
רבים האנשים, גברים, רובם ככולם, כאילו שהבינו בכסף יותר ממני, כי הקדישו לו זמן, אנרגיה ומחשבה, היו מולי… ביניהם אבי, אחי, בעלי לשעבר, בני זוג וידידים.
תמיד הרגשתי שיחסם לכסף הוא כזה שלאו דווקא היה מונע מחשיבה של שפע, והאחיזה שלהם בכסף מנעה חופש פעולה…
בחוויה שלי, היום, הדרך היחידה, עבורי, לעמוד מול הכסף היא לראות לנגד עיני מצב בו הוא פשוט שם, ואשר ייעודו הוא לשרת אותי ואת האחרים אשר סביבי…
מה שמרגש אותי בכל העניין הזה היא הידיעה שכאשר יגיע שפע אמתי לחיי, יוכלו אהובי ואילו בהם אבחר ליהנות ממנו גם כן…. באמונה שלי, כאשר זו המוטיבציה, השפע החומרי לא יתעכב ולא יחסם…
הוא יתרחב ויתעצם מתוך כוונה נכונה ופעולה מוקפדת ומדוקדקת, אבל, לפני הכול הוא פשוט יגיע מאהבה…